ממש לא. בטיפול באמנויות אנחנו לא עוסקים בתוצאה האסתטית אלא בתהליך הרגשי. הכלים, הצבעים והתנועה הם רק אמצעי ביטוי. אין צורך בשום ידע מוקדם – רק סקרנות ורצון לשחק.

זה חשש טבעי ומובן מאוד. התפקיד שלי הוא קודם כל לבנות אמון וליצור מרחב בטוח ולא מאיים. אנחנו מתקדמים בקצב של הילד, בלי לחץ. הניסיון מראה שברגע שילדים מגלים את משחקי המוסיקה והתנועה, הסקרנות גוברת על החשש והם שמחים להגיע.

זה תלוי בגיל הילד ובצורך הטיפולי. בטיפול בפעוטות (טיפול דיאדי) ההורה נוכח ושותף מלא. בטיפול בילדים גדולים יותר, הילד נמצא לבד בחדר כדי לאפשר לו מרחב אישי, אך אתם ההורים מעורבים כל הזמן דרך מפגשי הדרכת הורים קבועים.